שאיבת שומן

ניתוח שאיבת שומן

שאיבת שומן אינה תחליף לדיאטה ולא נועדה לירידה במשקל. שאיבת שומן נועדה לעיצוב הגוף. מטרת הניתוח הינה להסיר עודפי שומן לא פרופורציונאליים. לדוגמא, הסרת עודפי שומן בירכיים, הגורמים למבנה של "גיטרה", במקרים של פלג גוף תחתון רחב לעומת פלג גוף עליון צר, או גפיים רזות ועודפי שומן בבטן בלבד, ללא עודפי עור או סינר משתפל. ניתן להקטין גם את החזה ע"י שאיבת שומן, דבר הנעשה בעיקר בגברים. ניתן להסיר עודפי שומן בזרועות, בברכיים ובירכיים הפנימיות ולעיתים גם בקרסוליים ("רגלי גולדה"). כמו כן ניתן להסיר שומן מהצוואר ולהיפטר מהסנטר הכפול.

שאיבת שומן נעשית בהרדמה מקומית או אזורית, כאשר לפני השאיבה מוחדרת תמיסה הגורמת להתכווצות כלי הדם ומונעת דימומים ניכרים בזמן השאיבה. דרך חתכים קטנים בעור, מוכנס צינור (קנולה), אשר בקצהו יש פתחים. הצינור מחובר למשאבה יונקת. ע"י תנועה ברקמת השומן, תאי השומן מופרדים ונשאבים החוצה.
היום יש מכשירים חדשים, הכוללים גם סיב לייזר או גלי רדיו, הממיסים את השומן ובכך מסייעים להמסתו. הלייזר או גלי הרדיו גורמים גם לחום מקומי המסייע בהתכווצות העור שכן, בניתוח זה העור העודף אינו מוסר, אלא אמור להתכווץ, כמו אחרי הריון.
לאחר הניתוח מלבישים מחוך, כדי "להדביק" מחדש את העור ובכדי לסייע בהתכווצותו. יש נפיחות באזורים שנשאבו, אשר חולפת בהדרגה תוך חודשיים.

שאיבת שומן בלי עור רפוי

כפי שציינו, שאיבת שומן אינה מיועדת להרזיה, אלא לסילוקם של תאי השומן מהאזורים העמידים להרזיה. השמנה קלה לאחר שאיבת שומן, תביא להשמנה פרופורציונאלית ותמנע את הצטברות השומן באזורים העמידים לפרוק השומן, אשר אינם מצטמקים בהרזיה. יחד עם זאת, עלייה ניכרת במשקל לאחר שאיבת שומן, תביא להצטברות של השומן באזורים בהם לא בוצעה שאיבה, והצטברות בלתי פרופורציונאלית של השומן באזורים אלה. אולם, הרזיה במקרים אלה תחזיר את הפרופורציות.

שאיבה שטחית (Superfical Liposuction)

בשנת 1992 פירסם Gasparotti, את נסיונו בשאיבת השומן התת דרמלי לאחר סיום השאיבה העמוקה, בעזרת קנולות דקות. בשיטה זו, בנוסף לשאיבת האזורים המיועדים לשאיבה, יוצרים תעלות תת עוריות באזורים סמוכים ללא שאיבה, ומיישרים את המהמורות באופן ידני. שאיבה זו מאפשרת את התכווצות העור באופן אחיד בכל גיל וניתן לבצעה גם כאשר העור רפוי ואינו אלסטי. השאיבה השטחית יכולה לפתור את בעיית הצלוליט.

סיבות רפואיות להשמנה

תפקידם של תאי השומן הינו לשמש מאגר לאנרגיה, בידוד וריפוד. תאי השומן עימם אנו נולדים גדלים פי שלוש בשנה הראשונה לחיים, וממשיכים לגדול ולהתרבות בחמש השנים הבאות. גידול נוסף מתרחש בתקופת ההתבגרות, אך לאחר תקופה זו לא נוצרים תאים חדשים. מספר תאי השומן במבוגר, נקבע באופן גנטי, והשמנה נגרמת כתוצאה מגדילת תאי השומן הקיימים, ולא מהתרבותם.

קטכולאמינים (אפינפרין ונוראפינפרין), אחראים לפרוק השומן במצבי לחץ ורעב. לתאי השומן שני סוגים של רצפטורים לקטכולאמינים: רצפטורי בטה-1, אשר במגע עם קטכולאמינים גורמים להפרשת ליפאז ופרוק השומן, ורצפטורי אלפא-2, המונעים את פרוק השומן ומגנים על התאים שהם נמצאים על פניהם מפני הליפאזות האחראים לפרוק השומן. רצפטורי אלפא-2 מרובים באזורים מסויימים בגוף, כגון האזורים הטרוכנטריים (צידי הירכיים), דבר המסביר את הליפודיסטרופיה הנובעת מהתנגדותם של אזורים מסויימים בגוף לפרוק השומן. נוסף לכך השומן העמוק קולט סוכר ביתר קלות, ולפיכך הוא גדל מהר יותר מהשומן השטחי.בזמן הרזיה השומן העמוק מתפרק מהר, ואילו השומן השטחי, המכיל רצפטורי אלפא-2 עמיד בפני פרוק. ריפוד העור ע”י השומן השטחי, מונע את התכווצות העור לאחר הרזיה וגורם למפלי העור הנראים לאחר הרזיה ניכרת. שאיבה של השומן השיטחי תביא להתכווצות העור במקרים אלה.